י"א תמוז הוא יום היארצייט של הגאון החסיד הקדוש ר' יהודה לייב צירלסון הי"ד, רבה של העיר קישינוב ושל מדינת בסרביה.
הוא נהרג על קידוש השם ביום י"א תמוז תש"א, מפצצה שהטילו הגרמנים ועוזריהם הרומנים על העיר קישינוב במלחמת העולם השניה, בבית הכנסת הגדול בקישינב ברחוב חב"ד ליובאוויטש הוקדשו התפילות ואמירת הקדיש לזכר נשמתו, יצויין כי בית הכנסת נמצא בסמוך לרחוב הרב צירלסון שם ממקום שרידי מבנה הישיבה ובית הכנסת של הרב צירלסון.
הרב יהודה לייב צירלסון היה מגדולי הרבנים בדור הקודם ואחד האישים המבריקים ביותר בתקופתו. היה גאון אדיר בכל מקצועות התורה. חסיד ועובד ה' הקשור בכל נימי נפשו לרבותינו הקדושים אדמו"רי חב"ד. היה נואם בחסד עליון, הוגה דעות, משורר ופייטן כליל המעלות ורב האשכולות.
הרב צירלסון נולד בשנת תר"כ להורים חסידי חב"ד. בגיל חמש עשרה הגיע לעיר נעז'ין ללמוד תורה מפיו של אדמו"ר רבי ישראל נח – המהרי"ן מנעז'ין, בן אדמו"ר הצמח צדק. המהרי"ן אף הסמיך אותו לרבנות. בנעז'ין הכיר את בנו של המהרי"ן, הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן, חותנו של אדמו"ר הריי"צ, שמאחור יותר התגורר בעיר קישינוב, והיו בידידות גדולה כל ימי חייהם.
בגיל עשרים התמנה לרבה של העיר פרילוקי שבאוקראינה. בשנת תרס"ט התמנה הרב צירלסון לרב ואב"ד של העיר קישינוב וכרב ראשי של מדינת בסרביה. בשנת תרפ"ב נבחר לחבר הפרלמנט הרומני. במסגרת פעילותו בפרלמנט, הגן בגאון ובעוז על האינטרסים של העם היהודי. (בסרביה הייתה באותם ימים מסופחת לרומניה).
במסגרת פעילותו הכלל ציבורית, עמד הרב צירלסון לימינו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב במאבקיו הרבים לקיומו של עם ישראל. הוא השתתף לצד הרבי בכל כינוסי הרבנים שהתקיימו באותם שנים. הוא היה גם בין מייסדי אגודת ישראל ונמנה על מועצת גדולי התורה שלה.
על הרב צירלסון כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ:
"… הרב צירעלסאן ע"ה תופס מקום חשוב ביומני ונזכר אצלי לרגלי מאורעות שונים… הפעם הראשון שראיתי את הרב צירלסאהן הי' בשנת תרמ"ט…הרב צירלסאן למד בבחרותו בנעז'ין אצל הוד כ"ק דודי זקני אדמו"ר מוהרי"נ וסמך אותו בסמיכת חכמים והי' מהללו בגודל כשרונותיו, וכשנסתלק הוד כ"ק ד"ז נתקשר לכ"ק אדמו"ר מוהרש"ז מקאפוסט והי' נחשב מגדולי מקושריו… באספות אודות עניני הכלל שנתקיימו בליובאוויטש, פטרבורג, חרקוב, ויטבסק ומוסקבה משתתף הרב צירלסאן… בשנת תר"ע הוא נבחר ליושב ראש באסיפת הרבנים אשר על יד שר הפנים בפטרבורג… ומאז המהפכה הוא משתתף בכל הועידות ועומד בקישור מכתבים בעניני הכלל עם הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק.
משבאתי בשנת תרפ"ח לריגא, השתתף הרב צירלסאן בכל עניני הכלל אשר עסקתי בהם עד פרוץ המלחמה באלול תרצ"ט. אהבה וחיבה גדולה היתה בין כ"ק חותני הרה"ח ובין הרב צירלסאן…".
בשנת ת"ש כבשו הרוסים את בסרביה, וקישינוב נכנעה לכיבוש הסובייטי. תוך זמן קצר הרסו הקומוניסטים את חיי הקהילה היהודית של קישינוב. בחודש תמוז תש"א, בעיצומה של מלחמת העולם השניה, כאשר הנאצים, יחד עם משתפי הפעולה הרומניים התקרבו לעבר קישינוב, הם הפציצו את העיר ללא הרף. אלפי חללים נפלו מאותן פצצות. ביום י"א תמוז, כאשר חזר הרב צירלסון לביתו מבית הכנסת, לאחר תפילת שחרית, נפלה פצצה סמוך לביתו והרב צירלסון נהרג במקום. בגלל ההפצה הבלתי פוסקת, עברו שעות רבות עד שהצליחו לחץ את גופו ולהביאו לקבורה. בן שמונים ואחת היה במותו מות קדושים.
קברו של הרב צירלסון
הרב צירלסון הובא למנוחות בבית העלמין הישן של העיר קישינוב. בשנת תשי"א כאשר השלטונות החליטו להניח קו רכבת סמוך לקבר, נאלצו להעביר את גופו לחלקת קבר אחרת. הוא נטמן בתוך אוהל הקבורה של משפחת פרלמוטר (משפחה של נגידים ופילנטרופים מהעיר קישינב). מספר שנים מאוחר יותר החליטה עיריית קישינב להקים פארק שעשועים במקום בית העלמין. גם הפעם נאלצו להוציא את גופו של הרב ממקום קבורתו ולהעבירו למקום אחר.
הפעם החליטו יהודי קישינוב להכין לו קבר במקום בטוח, כדי שלא יטולטל גופו פעם נוספת. המקום שנבחר להטמנת גופו, בפעם השלישית, היה מתחת לאנדרטה הענקית שהוקמה על קבר האחים של קדושי קישינוב, שנטבחו בפוגרום שהיה בעיר בשנת תרס"ג. לאותה אנדרטה, הנמצאת בבית העלמין של קישינוב, הצמידו את מצבת קברו של הרב צירלסון.
