חב״ד מולדובה: מאירה את העיניים, מדליקה נשמות – פסח ה’תשפ”ה

חב״ד מולדובה: מאירה את העיניים, מדליקה נשמות

מולדובה — פסח תשפ״ה הפך השנה לגל של אור, זהות יהודית ותקווה מתחדשת בכל רחבי מולדובה. שלוחי חב״ד, מתנדבים וידידים נאמנים פעלו במסירות אין קץ כדי להחיות את הרוח, לחמם את הלבבות, ולגעת בכל נשמה – גם בפינה הרחוקה ביותר.
במקום שבו כל חיבוק רוחני נוגע עמוק, חג החירות לא היה עוד רק זכר – אלא מציאות חיה ונושמת.

עוצמה של נתינה: 1,200 חבילות מזון ו‑1.5 טון מצות

במהלך השבועות שקדמו לחג, חולקו ביותר מ־1,200 חבילות מזון – כל אחת ארוזה לא רק במצרכים, אלא באהבה, בכבוד, ובתחושת ערך לכל אדם.
יותר מ־1,500 ק”ג מצות עבודת יד הופצו בכל רחבי המדינה – מבעד לשלג ולמרחקים – כל מצה היא שליחות, זיכרון, וחיבור בין לבבות מדורות שונים.

סדרים מרוממי לב: חג שמאחד נשמות

שלושה סדרים גדולים נערכו בקישינב, בנדר ובעלץ, ונתנו ביטוי חי לאחדות, למסורת ולשמחת החג:

• קישינב – בבית הכנסת המרכזי, הוביל הרב מענדל אקסלרוד סדר גדוש משמעות, בשילוב שיחה אישית נוגעת ללב: “גם בדור שלנו יש יציאת מצרים.”

• בנדר – שירה נשפכה מהלב, דמעות של התרגשות ליוו את הקריאה בהגדה, והרב מענדל גוצל הפך את הלילה למסע גאולה אישי וקולקטיבי.

• בעלץ – באווירה משפחתית וחמה, הרב יחיאל חוסיד דאג שכל משתתף ירגיש בבית – גם אם זו הייתה הפעם הראשונה שחגג סדר פסח.

“מאפיית מצות לילדים” – איפה שחירות פוגשת חיוך

במפעל המצוות לילדים בקישינב, שהוקם והופעל במסירות על ידי השלוחים שניאור זלמן וחנה טיפנברון, הפכו ילדים למשתתפים פעילים בהיסטוריה היהודית.

עם קמח על הידיים וניצוץ בעיניים, הם לשו, רידדו ואפו – ובעיקר התחברו.
כל ילד יצא מהמאפייה לא רק עם מצה, אלא עם תחושת שייכות, גאווה יהודית וחוויה של נשמה.

זו לא רק פעילות חינוכית – זו זריעת זהות בלבבות של הדור הבא.

שליחות אמיתית: מסע אהבה ליישובים הנידחים

בכל מקום נידח, אל תוך הערים הקטנות והכפרים הרחוקים – חב״ד לא שכחה אף יהודי.
הרבנים שמואל קפלון, ישעיה־יוסף קץ, לוי הכט ויחיאל חוסיד נסעו ל־18 יישובים – מאונגני ועד קאגול, מסורוקה ועד באסאראבקה.
בכל בית אליו נכנסו, הוגשה מצה, יין ומילה חמה עם מסר ברור:

“אתם לא לבד. אנחנו איתכם. העם היהודי לא שוכח אף אחד.”

“זו לא רק סעודת חג – זו תחייה יהודית”

“בזכותכם,” אומר הרב זושא אבלסקי, “הצלחנו להדליק נשמות, להכניס שמחה לבתים, ולהזכיר לכל יהודי במולדובה – שיש לו שייכות, יש לו עם, ויש לו עתיד.”

פסח במולדובה השנה היה יותר מחג – הוא היה בשורה.