תפילה באנדרטת הגטו

בצהרי יום שטוף שמש, כשקרני הקיץ מאירות את רחוב ירושלים בקישינב, עלה קול תפילה חרישי במקום שבו ההיסטוריה זועקת. רבה הראשי של מולדובה, הרב מנחם מענדל אקסלרוד, עמד לצד קבוצה מצומצמת של מתפללים ונשא תפילת “א‑ל מלא רחמים”. לאחר מכן הדהד קולו באמירת קדיש ליד האנדרטה לזכר גטו קישינב – גטו שהוקם כאן לפני 84 שנים, בקיץ 1941, בימי האימה של הכיבוש הנאצי‑רומני.

עקבות הזוועה
באותם ימים רוכזו אלפי יהודים מאזור בסרביה בגטו קישינב לאחר כניסת כוחות גרמניה ורומניה לעיר. יותר מ־12,000 נפשות נדחסו למרחב קטן שסומן על גבול העיר. רובם המוחלט גורש בהמשך למחנות טראנסניסטריה, שם קיפחו את חייהם ברעב, ממחלות ובמעשי הטבח של הכוחות הפשיסטיים.

מקום של זיכרון
האנדרטה שבה נערך הטקס אינה סתם מצבת אבן. היא הוקמה בשנת 1993 על גבול הגטו ההיסטורי ומנציחה את זכר הקורבנות. הפסל, מעשה ידיו של האמן נמום אפלבאום, מציג דמות יהודי בתפילה נוגעת ללב. מאחוריו קיר גרניט שעליו מגן דוד שבור – סמל לפצעי העם. עבור יהודי מולדובה, האנדרטה הזו היא מקום של זיכרון, של דמעות ושל חיבור לדורות שנגדעו.

שליחותו של הרב
הרב מנחם מענדל אקסלרוד, יליד ישראל ושליח חב”ד במולדובה מאז 2014, מכהן כיום כרבה הראשי של המדינה, לאחר פטירתו של הרב זלמן אבלסקי ז”ל – שליחו של הרבי מליובאוויטש ומי שהחיה את יהדות מולדובה לאחר שנות הקומוניזם. בשנים האחרונות הפך הרב אקסלרוד לדמות מובילה בתחיית החיים היהודיים במדינה: הקמת שיעורי תורה, חיזוק מוסדות חינוך, חלוקת מצות לקראת פסח וקיום טקסי זיכרון כמו זה. עבורו, התפילה ליד האנדרטה איננה רק מחווה של זיכרון – אלא אמירה חיה: העם היהודי חי, ממשיך ובונה. כיום פועלות במולדובה חמש משפחות שלוחי חב”ד, ובראש המפעל עומד הרב זושא אבלסקי, בנו וממשיכו של הרב זלמן.

בין עבר לעתיד
עמידתו של הרב במקום שבו רוכזו יהודי העיר לפני 84 שנים מחברת בין ההיסטוריה לבין ההווה. במקום שבו יהודים נרדפו, נשמעים היום דברי תפילה וקדיש. ליד פסל האבן הדומם מבטא קולו של הרב אקסלרוד הבטחה חיה – שהזיכרון לא יישכח ושחיי הקהילה היהודית במולדובה ימשיכו לפרוח, על אף כל מה שעבר עליה.