במהלך ביקור קצר ומיוחד, הגיע האדמו”ר מקאז’ניץ לביקור בבית הכנסת המרכזי של חב”ד בקישינב, כשהוא מלווה בפמליה מצומצמת של כעשרה אנשים. האדמו”ר, שביקר קודם לכן במקומות קדושים, עצר במקום למספר שעות עד לטיסתו.
במהלך הביקור שוחח האדמו”ר מקאז’ניץ עם שלוחי חב”ד ועם רבה הראשי של מולדובה, הרב מענדל אקסלרוד. האדמו”ר הביע התפעלות רבה ממה שראה, והתרגש לשמוע על היקף הפעילות היהודית הענפה המתנהלת במקום במסירות ובהתמדה.
במהלך הפגישה הוענקה לאדמו”ר מתנה – ספר דבר מלכות, שיחות הרבי מליובאוויטש משנות תנש”א–תשנ”ב. השיחה בין הרבנים נגעה במספר נושאים, ובמהלכה סיפר האדמו”ר סיפור ששמע מהרבי מליובאוויטש, אשר הותיר רושם עמוק על המשתתפים.
האדמו”ר מקאז’ניץ סיפר כי באחת מנסיעותיו במונית הבחין בנהג שנראה מוטרד. לשאלתו, שיתף הנהג בקשיים עמם הוא מתמודד. האדמו”ר הציע לו לבקש ברכה, אך הנהג השיב שאינו מאמין בברכות של צדיקים, משום שבעבר קיבל ברכה מהרבי מליובאוויטש, ולדבריו לא ראה ישועה.
לבקשת האדמו”ר עצר הנהג את המונית, הוציא מתא המטען מכתב ישן – תשובה שכתב לו הרבי מליובאוויטש עצמו. האדמו”ר עיין במכתב וראה כי הרבי מתייחס בו להנהגות שונות, ובפרט לעניינים הקשורים בענייני טהרה.
האדמו”ר שאל בעדינות האם הדברים אכן קוימו כראוי, והוסיף משל פשוט: אדם שקיבל מרשם מרופא אך לא פעל על פיו, כיצד יוכל לטעון שהרופא אינו טוב?
בהמשך הבירור התברר כי אכן הייתה אי־בהירות מעשית באופן קיום ההוראה, ואכן לא נעשתה בשלמותה.
האדמו”ר מקאז’ניץ סיכם ואמר כי דווקא מתוך הדברים ניכר הדיוק וההשגחה שבדברי הרבי מליובאוויטש, אשר ללא פירוט מוקדם עמד על שורש העניין והדגישו במכתבו. בהמשך חיבר האדמו”ר את האיש עם שליח חב”ד מתאים, על מנת שיסייע בליווי הדברים כראוי.
