הקבר התגלה לפני כעשור לאחר חיפושים נרחבים של תלמידי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש בקישינב, בהכוונת ר' אלי גץ, ילדי העיר ובוגר הישיבה, מיקומו של הקבר, וגדר הברזל המסתירה את רובו, הביאו לידי כך שנערכו חיפושים נרחבים אותר קברו של הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן, וחוזק ושופץ על ידי החברא קדישא.
לשכת 'עזרת אחים' – ידידי יהדות מולדובה מודים לתורמים היקרים, שבזכותם התאפשר השיפוץ הנוכחי לאחר שנות הזנחה, ובהזדמנות זו, פונים לכל החפץ לסייע ולתרום להמשך השיפוץ ניתן לפנות לאיימל:fokj.il@gmail.com
מקצת תולדות חייו של הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן – חותנו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ:
הרה"ק ר' אברהם נולד ביום י"א בסיון תר"כ בליובאוויטש, לאביו אדמו"ר ר' ישראל נח – המהרי"ן מנעז'ין – בנו של כ"ק אדמו"ר ה'צמח צדק'.
בשנת תרל"ה נשא לאשה את הרבנית יוכבד בת הרה"ח ר' הושע פאליק שיינבערג, מחשובי החסידים בעיר קישינב שבמולדבה.
לאחר חתונתו התיישב הרה"ק ר' אברהם בקישנוב, וישב על התורה והעבודה. הוא התפרסם בצדקותו, חסידותו וענוותנותו המופלאה. לאחר הסתלקות אביו, אדמו"ר המהרי"ן מנעז'ין, הפצירו בו חסידי אביו למלא את מקומו בנעז'ין. אלם ר' אברהם סירב לקבל על עצמו את הנשיאות. הוא נשאר בקישינוב, ולפרנסתו עסק במסחר. גם אז המשיך לעשות לילות כימים בתורה ועבודה עד יומו האחרון.
בשנת תרנ"ז נערכה בליובאוויטש חתונת בתו הרבנית נחמה דינה עם כ"ק אדמו"ר הריי"צ. כ"ק אדמו"ר הרש"ב אמר לבנו כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "אמת ומידת הענווה אפשר ללמוד מחותנך הרב שליט"א.
כאשר הגיע אדמו"ר מהוריי"צ לזמן השידוכים, הוצעו עבורו הצעות מגוונות, ביניהן הצעות ממחותנים עשירים שהבטיחו נדוניה נכבדה. הוריו של אדמו"ר מהוריי"צ, הוד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע והרבנית הצדקנית מרת שטערנא-שרה ע"ה, נטו לשידוך עם בת הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן נ"ע, ואילו הסבתא של הרבי הריי"ץ, הרבנית הצדקנית מרת רבקה ע"ה, אשת הוד כ"ק אדמו"ר המהר"ש נ"ע, נטתה לשידוכים אחרים.
הם החליטו אפוא לשאול את החתן עצמו, שהיה אז צעיר לימים. הוריו סיפרו לו על השידוכים המוצעים והוסיפו כי בהתאם למסופר בתורה על נישואי יצחק ורבקה, שבהם היה "ונשאלה את פיה", הם פונים אליו ומבקשים לדעת את דעתו בקשר לשידוכים המוצעים.
השיב החתן להוריו: "הרי באותה פרשה עצמה נאמר 'ולקחת אישה לבני ממשפחתי ומבית אבי…'".
ביום כ"ח בסיוון תרנ"ו נערכו קישורי התנאים של הרבי עם בת הרה"ק ר' אברהם שניאורסון מהעיר קישינב במולדובה, בנו של אדמו"ר מהרי"ן מנעז'ין, בן כ"ק אדמו"ר ה'צמח-צדק'. ההתוועדויות של שמחת קישורי השידוכין התקיימו בנאות דשא באליווקא (ליד תחנת הרכבת קראסניא) ונמשכו שבעה ימים רצופים.
למועד זמן החתונה עלו ובאו לליובאוויטש הבירה מאות רבות של חסידים ידידים וקרובי-משפחה, מעשרות עיירות.
החופה והקידושין נערכו למזל טוב ביום שישי, ערב שבת-קודש פרשת תצא, י"ג באלול, ואילו סעודת החתונה התקיימה "ביום א' לסדר השקיפה ממעון קדשך וברך את עמך את ישראל (תבוא) ט"ו אלול".
ביום חתונתו חבש החתן שטריימל לראשו. באותו מעמד אמר לו אביו שיברך 'שהחיינו'.
לאחר מעמד החופה הוביל קהל רב את החתן ואת הכלה ממקום החופה אל בית המשתה מתוך שירה וזמרה. כ"ק אדמו"ר הרש"ב צעד לימינו של החתן ואמר לו אז: "וחזקת והיית לאיש".
סעודת החתונה נערכה באחד המבנים הגדולים שעמדו ב'חצר' רבותינו נשיאינו שבעיירה ליובאוויטש, הלא הוא 'הזאל הגדול'. אודות כך סיפר אדמו"ר מהוריי"צ בעצמו באחת מרשימותיו: "בזאל הגדול ההוא היה משתה חתונתה של דודתי חיה מושקא… שם היתה חגיגת הבר מצוה שלי בשנת תרנ"ג, ושם גם היתה שמחת חתונתי עם זוגתי הרבנית נחמה דינה, אלול תרנ"ז
'לחיים מקישינב' לישיבת תומכי תמימים בליובאוויטש
בספר זיכרון לבית ישראל מסופר, על תיאור התוועדות בישיבת תות"ל בליובאוויטש: לפני הנסיעה ישבו להתוועדות, עם רגש מר – שנפרדים מליובאוויטש, במרתף הי' גם כן הרבה יין של כ"ק הרה"ח הרה"ק ר' אברהם שניאורסון חותן כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ, שהי' שולח בחביות ובקבוקים מקישינב לליובאוויטש. לקחנו בקבוקים אחדים להתוועדות אצל הרש"ג, בש"ק מברכים אלול, טרם עזבינו את ליובאוויטש.
ביקור אדמו"ר מהוריי"צ בעיר קישינב
בחודש אייר תרע"ז נסעו כ"ק אדמו"ר הריי"צ וזוגתו הרבנית אל הוריה בקישינב, ומשם כתבו אל בנותיהם שנשארו ברוסטוב, בבית זקניהם כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב וזוגתו הרבנית.
בספר 'הקריאה והקדושה' חשוון תש"א נכתב: הרה"ק ר' אברהם שניאורסאהן, "אחד המיוחד בדורו, מנסיכי בית רבי" (כך מכונה "ה"ה הוד כבוד הרב החסיד האמיתי המופלא במעלות האמת הענווה והתום, כבוד שם תפארתו מרנא ורבנא ר' אברהם בן הרבנית נחמה דינה, בנו של הוד כ"ק אדמו"ר מוהרי"נ מניעזין ומחותנו של הוד כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב מליובאוויטש [אשר כ"ק אדמו"ר שליט"א (הריי"צ נ"ע) הוא חתנו]. כבוד הר"ח ר' אברהם הוא דור חמישי לנסיכי בית רבי ונשיאי חב"ד".
התגורר חי ופעל בעיר קישינב – לשם הגיע מיד לאחר נישואיו, בשנת תרל"ח, עם בתו של "אחד מחסידי וקציני העיר, ר' יהושע פאלק נ"ע שיינבערג. ושקד על התורה ועל העבודה".
בספר לשמע אוזן עמ' פ' מופיע: ר' אברהם היה בנו בכורו של הרה"ק אדמו"ר ר' ישראל נח מניעז'ין – בנו של אדמו"ר הצמח צדק. נולד בעיירה ליובאוויטש, בשנת תר"כ. כאמור, נחשב לאישיות דגולה, ובכל זאת "כאשר נסתלק הוד כ"ק אביו אדמו"ר מוהרי"נ, י"ז ניסן תרמ"ג, מיאן לקבל עליו את הנשיאות ויעסוק במסחר, וגם אז שם לילות כימים בתורה ועבודה".
על רגשי החיבה ששררו בין האחים הקדושים ר' ישראל נח מניעז'ין ואחיו כ"ק אדמו"ר המהר"ש, ובדיעבד – על הסיבה שאולי בעטיה סירב ר' אברהם ליטול את עול נשיאות חצר ניעז'ין אחר הסתלקות אביו, ניתן ללמוד מהמעשה הבא, שאירע זמן לא רב טרם הסתלקות שני האחים: בהיותו בקישינב, הגיע פעם לאביו הרה"ק ר' ישראל נח בניעזין, ואמר לו: אבא, לפני שאני מקבל שלום ממך, אני רוצה להיכנס אליך ליחידות. כי לא באתי כבן לאביו, אלא כחסיד לרבו. ענה לו ר' ישראל נח: "מבין אני שלעצה אתה צריך. אם כן, סע לדודך לליובאוויטש".
כאשר הגיע לליובאוויטש, קיבלה אותו הרבנית רבקה כאורח חשוב. ערכה שולחן לפניו, וגם אדמו"ר המהר"ש הצטרף אליהם – ושהה עמם כחצי שעה. כשהמהר"ש קם לצאת, אמר לו ר' אברהם: דוד, ליחידות אני צריך! ענה לו המהר"ש: הלילה, פקע וריד בגופי וקרעתי פיסת בד מכותנתי כדי להדקו, והנני סובל ייסורים נוראים. אולם ייסורים אלו הם כאין וכאפס לעומת קבלת יהודי ליחידות! מחר, איה"ש, אקבל אותך…
כשחזר לאביו לניעז'ין, אמר לו אביו: "נו, עצה טובה קיבלת מדודך המהר"ש?" ואמנם, ר' אברהם קיבל עצה טובה מהמהר"ש – וסירב לקבל את הנשיאות אחר הסתלקות אביו…
בשנת תרנ"ז נעשה "חותן המלך" – כאשר בתו נחמה דינה נישאה לכ"ק אדמו"ר הריי"צ.
על גודל הערכתו לחתנו אדמו"ר הריי"צ אפשר ללמוד ממכתב שכתב לבתו הרבנית נחמה דינה, בחודש תמוז תר"צ, בו הוא כותב: "מאישך חתני היקר הרה"ק שליט"א, קבלתי את החסידות של י"ב י"ג תמוז מאמריקה לנחת רוח גדול ב"ה. זהו כל נחת הרוח שיש בעולם…".
בקיץ תרצ"ז נחלה ואחר חג הסוכות גברה מחלתו ובאור ליום חמישי, שני לחודש מר-חשון תרצ"ח, ומנוחתו כבוד בעיר קישינב שבמולדבה. זוגתו הרבנית יוכבד נפטרה ביום ט"ז במר-חשון שנת תר"פ.
