נשמות נדלקות במולדובה – יומן ותמונות – פסח התשע"ג

נשמות מתעוררות בקישינב, ליקטנו עשרה סיפורים נבחרים מתוך יומנם של התלמידים השלוחים שיצאו במסגרת 'מרכז שליחות' של "לשכת עזרת אחים" לחודש ניסן ה'תשע"ג, למדינת מולדובה בראשות השליח הרב זלמן אבלסקי הרב הראשי למולדובה. מתוך מאות הנחות תפילין ועשרות קרקפתות ליהודים נרגשים, מוגשים בזה לקט קצר של סיפורים ואפיזודות מיני מאות הנחות תפילין ויהודים נרגשים בשבועיים ימים.

1. מניחים תפילין עד הבית

ברחובותיה הארוכים והלא נגמרים של קישינב המעיטרה צעדנו יחדיו להגיש מצות לאישיות מכובדת, בדרכנו שאלו את מי שנקרה בדרכנו ברחוב הדי שומם, זאת העקובות גל הקור שפקד לאחרונה את העיר.

בעדנו מהלכים פגשו אדם נוסף ושאלנו אותו את שאלתנו הקבועה, האם אתה יהודי? אמך יהודיה?

כן ענה, כולם יהודים, אבא, אמא, סבתא, סבא, כולם רק אישה לא, נו, אמרנו, בטח תניח תפילין מספר דקות, הוא היה בהלם מהבקשה הלא צופיה, והסביר את עצמו, בסך הכל אמר יצאתי לקנות תרופות, וקר עכשיו מאוד ואין לי זמן פעם אחרת.

הוא ניסה להתחמק מאיתנו בשלל תירוצים, אך אנו לא הרפנו, והצענו לנו נגש למסעדה סמוכה, ונניח שם. טוב בואו נלך, אך כנראה הרעיון לא מצה חן בעינו, והמשכנו לצעוד עד לביתו הקט, בפאתי הרחוב, שם הניח תפילין, מיודעינו התרגש במיוחד, ואמר שזו כנראה הפעם השניה שמניח תפילין בחיו,  הוא זוכר את ימי ילדתו בעיר כשהוא מצביע עלינו ואומר כולם הלכו כמוכם, המון יהודים בבית הכנסת, לפני בערך משהו כ50 שנה או יותר, הורי חגגו לי בר מצוה ועליתי לתורה, איזה בית כנסת זה היה התענינו, שכן בעיר היו למעלה מתשעים בתי כנסיות, לא השיב בבית הכנסת איפה שהיום בחב"ד ליובאוויטש, סיפרנו ליהודי הנרגש שאנו נכדיו של הרב הראשי, הוא ממש התרגש ולא האמין שהנכדים של הרב יבקרו בביתו

להתראות הפטיר וממש לא ידע כיצד להודות.

להתראות בבית חב"ד ענינו.

2. בר מצוה באיחור קליל..

זוג יהודים קשישים צועדים לאיטם באחד ה"מולים" בעיר, פנינו לעברם, שלום אולי הנכם יהודים? בטח ענו, שניהם במקהלה, לעבר הבעל שאלנו, אולי תניח תפילין? מספר דקות ההוא תמה, ושאל מה מצה אני יודע מה זה מצה, לא ניסו להיטב להסביר בשפה הרוסית, תפילין תוך כדי שאנו מוצאים אותם מנרתיקם העליון על מנת להטיב להסביר לו במה מדובר, אה זה כן ראיתי בקייב אנשים חובשים את זה, הנחת פעם שאלנו? לא, ענה בפשטות, כל אחד צריך להניח? שאל בתדהמה, זה היה נראה לו דבר מופך מעיקרו, לראות מה ששלטון קומוניזים נוקשה יכול לחולל, הרס והחורבן שזרע בעמינו הנבחר.

לאחר שכנועים לא קלים ובסיוע רעייתנו נאות מיודענו פעם הראשונה להניח תפילין, עת שברך את הברכות אשתו החלה אולי מהתרגשות אולי מבורות, לומר אף היא את הברכות, בעדינות הסברנו לה, שהמניח הוא המברך, בסיומה של הנחת התפילין הודו לנו בהתרגשות, ואנו תפסנו אותו לריקוד בר מצוה קצר, בר מצוה יהודית, באיחור קל של עשרות שנים. מזל טוב.

3. גאווה יהודית  בהמולת בית  קפה המולדבי

מישה או יותר נכון משה מרגיש יהודי למהדרין, יש לו משפחה בישראל, הוא יודע עברית ואף לפני מספר שנים ספורות עבד במוסדות חב"ד בבירה, מישה היקר שלנו למד אף להניח תפילין ולהתפלל, ביום מן הימים, אנו עוברים בסמיכות לבית קפה מקומי, מישה היקר, מופיע וצועק, בוא הנח לי תפילין כשריח הוודקה נודף מפיו, כיאה לתרבות האוכלוסיה, לא אינו שיכור. אך שתוי מעט סיכמנו, בדעת צלולה נכנס לבית הקפה למול עיני הלוקחות הנדהמים, צועק בעברית, פה, באו לפה, כאן נניח תפילין, וכך למול הסועדים, העוברים ושבים שם, מניח מישה היקר תפילין, תוך שהוא מפטיר, לא לעזור, מישה יודע לבד, תפילה מרגשת והכרזת יחי אדוננו,  נשא בעל פה, חסר רק, סנגורם של ישראל שהיה מוצה איזה סיבה שמישה שלנו, יהיה היהודי שיכריע את הכף, ואדון העולמים יזכנו לחזות בגאולת עולמים.

4. שמע ישראל הראשון בגאון

במרכזה של העיר, ברחוב הסואן שטפן שאלמארי בינות לפרק עצים רחב ידים ומרחבי דשא לרוב, ניסנו למצוא יהודים אבודים אם ניתן לומר כך, יחד שואלים אנו, עובר ושב אך כרגע נראה שמאמצינו לשווא, לאחר זמן מה שלא נראה באופק כל מוצא.

הנה התקרב לעברינו אדם, שחזותו אינו נראה כלל כיהודי, אך כנראה ההשגחה הפרטית ורועם הנעמן של ישראל דואג לכל אחד.

איזוויניטי פזאלזסטה. ווי עברי? דא-אא, הופתענו מהתשובה (סליחה בבקשה האם הנך יהודי. כן רבתי השיב). הופתענו שיננו מהיהודי הלא צפוי.. שבא בהשגחה העליונה של ממש

מספר דקות של הסבר על התפילין וחג הפסח הקרב והנה אחת שנים, נאות בשמחה להניח תפילין ולקבל את מלכות שמים ובקשת הגאולה.

אך שימו לב ל'לוקישין', מדובר בפארק המרכזי של קישינב, מקום הומה אדם מטרים ספורים מהכסיה המרכזית בעיר, גאווה יהודית איתנה למול העוברים ושבים הרבים שהביטו על המחזה הבלתי שגרתי בפליאה רבה, ועוד ממש בסמיכות לבית טפילתם.

לאחר חליצת התפילין גם סקרנותו של האיש לא אחרה לבוא, ושאל בפליאה מהיכן ידעתם שאני יהודי?  טרם השבנו לו, המשיך ואמר כי כל חבריו צוחקים עליו, שהוא יהודי ואומרים לו שהוא נראה כמו ערבי אכן אבי הוא טורקי אך אמי וסבתי וכל שלשלת המשפחה יהודים, חברי לא מאמינים לי שאני ממוצא יהודי. עכשיו גילתי שאני יהודי לגמרי.

נפרדו בידידות ובשמחה, לא לפני שאנו מגישים לו כרטיס תפילת הדרך בשפה הרוסית עם כתובת בית הכנסת הגדול ברחוב חבד ליובאוויטש הסמוך. נשמות מתגלות ומתעוררות.

5. השגחה פרטית ומצאו עוד יהודי דובר עברית

צעדתי באחד מן הרחובות הצדדים של העיר אם ניתן להגדירו ככזה, למולי ראיתי איש גבתן גדול מימדים, בשבריר שניה התלבטתי ולבסוף החלטתי, מה כבר יכול להיות, שלום אמרתי, שלום השיב לי, כשמוציא מפיו את הסגירה. מהיכן אתם שאל בתדהמה בלתי נסתרת, מארץ הקודש השבתי

אני גם מהארץ אבל ברחתי משם, הו זה סיפור ארוך הפטיר והמשיך בעישונו, שאלתי בנימוס תפילין הספקת כבר להניח היום? הא דווקא כן, אני רוצה המתן לי דקה אגמור את הסיגריה ואניח.

צעדנו יחדיו לחנותו הקטנה שפתח לא מכבר, בין לבין החל לספר לי שהוא יליד המקום ועלה לארץ שירת בצבא בסירת נבחרת, אך ברחתי מהארץ הזו אנשים שם אינם מתנהגים יפה, אין כבוד, אין מוסריות, כאילו כל מה שכתוב שם בתורה לא מדבר לאף אחד,   הפטיר באכזבה גלויה, זהו עכשיו אני כאן חוזר למולדת מנסה לפתוח בחיים חדשים את האמת שהפעם האחרונה שהנחתי תפילין היה  לפני הרבה שנים בצבא כמדומני, אבל מאז החלטתי לברוח מהכל..

הנחת התפילין מרגשת, הדמעות מהעיניים כמעט איימו לצאת, אך גבר כמהו בוגר סיירת נבחרת לא הרשה זאת לעצמו. סיימו יחדיו בהכרזת הקודש, תוך שהוא מפטיר, איני מעכל עדין איך הגעתם לכאן… בחלומי הגרוע ביותר לפגוש כאן בקישינב אנשים נחמדים כמותכם, אני חייב לומר לכם משהו בלתי מוסבר מן קול פנימי קרא אלי ואמר לי אתה חייב את זה לעצמך, קצת להתפלל לברוא עולם. לך עם הדתי הזה, תניח תפילין

השבתי לו, תראה אנחנו שלוחים של הרבי ליובאוויטש מלך המשיח, הוא דואג לכל יהודי בכל מקום באשר הוא, בקרוב כל עם ישראל יגאל, העולם יהיה מושלם, נראה זאת יחד בקרוב, רק שנזכה, חתם ידידינו החדש שאיתו נמשיך לשמור על קשר.

6. מטעימת יינות לקיום מצוות.

קישינב עיר היין, בפאתי הרחובות ניתן למצוא לרוב בעיקר ליד מגדנות, ומסעדות עגלות עץ ענקית המשמשות כבית היין לממכר וטעימת יינות, ביום מן הימים דוכן היה זה סגור, ואנו החלטנו למלא את יעודן של עצים אלו לקדושה, שולחן הטעימות הפך באחת לדוכן המזכה יהודים בהנחות תפילין לרוב.

כעבור מספר יהודים שעימהם הנחנו תפילין, התרגשנו מהתרגשותו של יהודי קשיש שהניח תפילין עמנו ופשוט התרגש לראות אותנו, בניחוש קולע שאל, אתם הנכדים של הרבע? כן השבנו, והמשיך: מה שלום רעבע זלמן, ברוך השם ענינו, היהודי התרגש והפטיר אני מניח בבית הכנסת אבל ככה ברחוב נו אמרנו לו הנך מוזמן לבית הכנסת כן הוא הפטיר כשיהיה זמן, אנו לא ויתרנו והנחנו עמו תפילין ברחוב, שאנו אומרים לא עובדה שאולי עדין חלק חוששים ממנה, זה אין קומוניסטים, ניתן לקיים מצוות ומה טוב בפומבי, כסיים את הנחת תפילין ביקש: תמסרו ממני דרישת שלום לסבא, לרעבע שלנו של מולדובה, והמשיך בהתרגשותו לומר, איזה אור בעינים לראות אתכם כך כיהודים מסתובבים כאן, פשוט את מזכירים לי את העיר שהייתי ילד, את קישינב היהודית.

עוד באותו דוכן הגיע פתאום מאי שם אישה צעירה כנראה תיירת ופונה אלינו בעברית, את מי אתם מחפשים? יהודים ענינו בתזמון מדוייק, אז הנה הגעתי, אמרה, הגשנו לה נרות שבת שבת ודף מידע יהודי. היא פנתה  לילך אך הבחינה ביהודי נוסף המעטר תפילין, עצרה והביטה בו, מחזה זה עצר לא   רבים, רבים מבאי המגדנות והמסעדות, שעצרו והביטו במחזה, חלקם מתעניינים מזה, וחלקם מביטים במין האטרקציה חדשה.

7. נער יהודי מניח, חבריו הגויים מביטים.

בעודי מתהלך ברחוב ושואל אדם שעובר על ידי האם במקרה הוא יהודי, חולפים לפני קבוצת נערים צעירים כשאחד מהם פונה אלי ישירות, אני יהודי. הנני מתחיל להתעניין אצלו מי יהודי? הוא מפטיר אבי יהודי, אני שואל ואמך? הוא משיב, גם יהודיה. והסבתא? גם בטח איזו שאלה.

 בקיצור יהודי צעיר למהדרין שמצהיר על בבטחה, בעיני היה לפלא, טוב אני אומר לו יש לי כאן תפילין בוא תניח מספר דקות, הצעיר מסכים בשמחה, אני חושב לעצמי איזה כוח יש  ל'אמונה היהודית' הנטועה בו מצד לב ישראל הער .

מניחים תפילין בחיות ובשמחה ובגאווה יהודית מופלאה מול חבריו הגויים, הם בתחילה צחקו ממנו אך הוא בשלו, הוא אינו מתפעל כלל, לסיום גם חבריו שצחקו הביטו בהתעניינות ובכבוד, הוציאו זה מצלמתו וזה פלאפונו, והחלו לתעד בתמונות ובסרטוני וידיאו, אי איזה יופי מי יתן ליתר יהודי מולדובה כזו גאווה יהודית אופיינית.

8. שהפרופסור מפשיל שרוול ברחוב

פרופסור מכובד מרצה בכיר מפשיל שרוולו בשדרת הרחוב ומניח תפילין, אולי בארץ זהו דבר שבשגרה, אך כאן זהו מחזה בלתי שגרתי בעליל, בטח לא לדמות מפורסמת וחשובה.

אכן בתחילה חשש ולא כל כך רצה להניח, ועוד ברחוב, אך כנראה שכבר זמן רב לא הניח תפילין וחש את הצורך התגבר על עצמו והניח תפילין ברחוב לעין כל.

הוא מצידו הודה לנו בחום וביקש שנמסור לרב הראשי פרישת שלום ממנו, דיברו עוד בנושאי יהדות ונפרדנו כידידים וותיקים, לא פלא שלאחר תקופה נאם באוניברסיטה, בועידה חשובה ששודרה בעשרות ערוצי תקשורת ומדיה במדינה, שם דיבר בנחרצות, שצריך להסיר את כל הלגיטימציה שנותנים לאישיות אנטישמיות כולל החלפת אנדרטות הקרויות על שמם דבריו חוללו סערה של ממש, במילים שלנו אפשר לקרוא לזה 'גאון יעקב', כך שידבר זאת בלי פחד, אך כנראה שמתקדמים צעד קטן מגיע אחר צעד גדול בעל השפעה גדולה ורחבה יותר לתועלת היהודים במדינה.

9. מקרן זווית לערוץ טלוויזיה מקומי

בשדרת אחד הרחובות פגשו צעיר, שלאחרי בירור קצר הובהר לנו שהוא יהודי, הצענו לו להניח תפילין כרגיל, אך הוא קצת היה בהלם, מה כך ברחוב? שאל בפליאה, בהחלט היה גם קצת קריר אותו יום אך בכוחותיו של המשלח לאחר הפצרות ודברי שכנוע נאות להסכים להניח תפילין עם אחד מאיתנו.

בנתיים המשכתי לתור אחראי עוברים ושבים נוספים על מנת לזכותם במצוות תפילין, בזווית עיני הנני מבחין בצלם חובבן עם מיני מצלמת וידיאו, מצלם את המעמד הנשגב.

לאחר מספר רגעים התקדם לעברי ושאל אותי מה זה? במה מדובר? הסברתי לו שזה תפילין וזו תפילה של יהודים הצריכים לעשותה בכל יום. הוא אומר לי בסדר הבנתי, אני כתב ערוץ חדשות, בו תסביר זאת למצלמה.

בין רגע, ברחוב הנידח, מתקיים ראיון מאולתר לערוץ חדשות, כך הסברתי לו יותר באריכות, יהודים מגיעים בכל יום לבית הכנסת להתפלל, להניח תפילין, ולבקש את בוא הגואל, ליהודים שאינם מספקים אנו שלוחים ויוצאים אליהם ומזכים אותם במצוה החשובה, תוך שאני מסביר לו מהם התפילין ושכל מצווה שיהודי עושה הוא מקרב את התגלותו של משיח.

אם בתחילה ניסו לקחת את הצעיר לקרן זווית בכדי שלא ישימו לב, אזי הגיע השימת לב באופן כפול ומכופל, גאון יעקב להכריז על יהדותנו בגאון, ופרסום הדבר בקנה מידה גדול יותר אשר בטח יעורר יהודים נוספים, נו רק שנזכה כבר, ל'מקבץ נדחי ישראל' בהתגלות הרבי שליט"א מלך המשיח.

10. לימוד הגמרא גילה יהודי נוסף

את קו 190 במשרוטקה (מונית שירות מקומית) הכרו כבר על פה, זהו הקו המוביל מהרחוב היהודי בעיר, אל מעונות הסטודנטים באחד מפרברי העיר, מלינה מיקה שמו לאחר חג הפסח נסעתי לסטודנטים, את זמן הנסיעה ניצלתי בלימוד  הגמרא ממסכת סוטה הנלמדת בימי הספירה, באמצע הדרך הופתעתי, איזה אדם החל פשוט להטריד אותי, במטר שאלות, מישראל? זה בעברית? מה זה הספר הזה? בסבלנות השבתי לו מהו הספר, זה התלמוד ועוד, ניכרת עליו התעניינות רבה שאלתי אותו האם הוא יהודי, הוא השיב שלא הוא לא יהודי, אך יש לו במשפחה שורשים יהודיים, החלתי לברר והנה אמו יהודיה, הצעתי לו להניח תפילין, והוא אחר הסבר קצר, הסכים וירד בתחנה שירדתי רק על מנת להניח תפילין, עוברים ושבים שראו מחזה בלתי שגרתי לנגד עיניהם צילמו זאת, ואחר כך באו להתעניין מהו זה.

היהודי מאוד התרגש וכמו למאות יהודים נוספים שפגשנו, הענקתי לו כרטיס משיח, עם תפילת הדרך ברוסית, לצד כתובות המרכז היהודי ובית הכנסת הגדול ברחוב חב"ד ליובאוויטש.

  • הזמנת אוכל כשר
    Kosher Food Online order
    —————————————

  • חדשות ואירועים

    יום השנה החמישי לפטירת השליח הרב זלמן אבלסקי ע"ה

    עשרות מבני הקהילה היהודית בקישינב התכנסו...

    קרא עוד...

    מטיילים בבסרביה – מולדובה

    מאות אלפי מטיילים פוקדים את מולדובה מכל רחבי...

    קרא עוד...
    Истоки Жизни

    Истоки Жизни Май | Июнь (21- 22) — 2019

    Истоки Жизни Май | Июнь (21- 22) — 2019   לע"נ...

    קרא עוד...